ניתן לעשות כסף ממשבר - תוצאות עבר וצפי לעתיד 

את המאמר הנ"ל, אתחיל מהסוף אל התחלה. המצב בשווקים בתקופה זו, קשה עוד מאוד: משבר באירופה, מיתון עולמי וכלכלה מקרטעת של ארצות הברית. מצב הדורש תיקון מהותי אחרת אנחנו במדרון חלקלק ויתכן ויש פתרון,
אני אישית טרם הבחנתי בו מעבר לדלת. תוכנית פעולה חייבת להיות מהותית ועניינית. במידה ולא זה חוסר אחריות של המנהיגות העולמית.   במאמר, אני בוחן תוכניות חלופיות אשר בוצעו בעבר בעולם ויש את כל הסיבות הנכונות למנהיגות העולמית לחזור עליהן או לפחות למשהו דומה. אנסה להציג את ההשלכות והתוצאות בשווקים השונים של אותן תוכניות על המטבעות, סחורות (זהב,כסף), מדדי מניות ואיגרות חוב. ניתן יהיה לראות מה כדאי לעשות ואך לפעול באופן יעיל בכספנו (חסכון, השתלמות, גמל, כסף בבנק), יחד עם זאת חשוב להדגיש כי העבר אינו מצביע על העתיד.   עיניהם,  של כל המשקיעים נשאו לכיוון שתי מילים האחת 3QE והשנייה טוויסט (Twist). בכתבה זו אסביר את שלל המושגים, נתונים והשלכות, כמובן, באיזה אופן ניתן יהיה ליעל את הרוויח מכל התרחשות (יותר פרקטיקה).   בשנת 2008 המשבר הפיננסי גרם להידרדרות כלכלית חריפה ולהבנה של מקבלי ההחלטות כי אי אפשר להמשיך באותה מדיניות כלכלית וחייבים לעשות משהו שונה ובכך לשבור את הכיוון השלילי שבו השווקים נמצאים. אחת הדרכים, הורדה חדה של הריבית בארצות הברית (אגב לא רק בארצות הברית אלה בכל העולם), כוון שהכלכלה האמריקאית הינה הגדולה בעולם, היא גם המשפיע בעולם ולכן כל תזוזה כלכלית (חיובית או שלילית) משפיע על כלכלת העולם כולו. יושב ראש הבנק המרכזי בארצות הברית הוריד את הריבית ל-0.25% ועד היום נשארה אותה רמת ריבית נמוכה.   הסיבה מאחורי מהלך שכזה הינה הורדת מחיר הכסף, משמעותה של ריבית הינה: מחיר (עלות) הכסף, ככל שהריבית גבוהה יותר כך גם עלות הכסף גבוהה יותר וההיפך. היעד היה לגרום למחיר כסף נמוך על מנת שהגופים הפיננסים וחברות תעשייה יוכלו לגייס כספים ביותר זול, לממן פרויקטים ובכך להניע את הכלכלה. בנוסף לצעד זה הבנק המרכזי הוריד את הריבית בין הבנקים לכמעט אפס, וזה על מנת לגרום לתזוזה בין הבנקים (פשוט בנקים כבר לא כיבדו אחד את השני).   צעדים, של הורדת ריבית וריבית אפס בין הבנקים לא סיפקו את הפתרון למשבר אשר הלך והחריף. בנקים ברחבי העולם נסגרו ורמת האבטלה המשיכה לעלות.
כך למעשה הבינו כי, הבנקים והגופים הפיננסים (ביטוח ובנקים למסחר) שקועים עד צוואר בנכסים "רעילים" כמו נדל"ן ואיגרות חוב שאף אחד לא רוצה. מסקנה זו גרמה לשלוף נשק כלכלי חדש ולא מקובל בלית ברירה.
כך הוקמה לה תוכנית בשם( QE  Quantities Easing), בעברית "הקלה כמותית". כלומר הבנק קונה את אותם הנכסים ה"רעילים" על מנת להוריד את העומס וקושי שיש בשווקים. השאלה היית כמות הכסף התחילו ב- 600 מיליארד ולבסוף שלמו כ-.21 טריליון דולר וסיומה היית מרץ 2010.  בנובמבר 2010 הודיעו על תוכנית שניה של QE2 (התוכנית הראשונה פשוט לא עזרה הרבה) וסיומה היה ביוני 2011. התוכנית אומנם עזרה במקצת אך, יחד עם זאת עוררה הרבה צרות מבית (עברו את תקרת החוב, בחירות בין דמוקרטים לרפובליקנים) והשפעה על המטבע המקומי. וכמובן אי אפשר כל הזמן להדפיס כסף (זה פשוט מה שנעשה).   זה לא המקום להרחיב מעבר לכך את הסיבות להפסקת התוכנית אבל אחרי שתיי תוכניות כאלו עברו לתוכנית חדשה.
Twist Plan – תוכנית ה"פיתול". בואו נבין מזה בכלל. הבנק המרכזי מנפיק אגרות חוב קצרות טווח (מגייס כסף) על מנת לקנות איגרות חוב ארוכות טווח. מטרת אותה תכונית הינה, להקטין את הריבית (מחיר הכסף) של האיגרות חוב הארוכות וזאת כדאי שגופים ומוסדיים יוכלו לגייס ביותר קלות ומשקל הון (מחיר החוב) קטן יותר,
בכך לאפשר לציבור לקחת הלוואות ( לדוגמה משכנתה) עם ריבית קטנה יותר. גם לתוכנית זו היית השפעה על השווקים אך הרבה יותר קטנה (ההשלכות של התוכנית מסוכנות אבל הרבה פחות מ(QE. אחת הסיבות לחוסר יעילותה של התוכנית זו תלויה ברמת האבטלה בארצות הברית. אבטלה גבוהה אנשים פחות לוקחים הלוואות, פחות רוכשים דברים כך שאין מה שיגלגל את הכלכלה (כלכלה בבסיסה נשענת על צריכה, צריכה מגבירה את פעילות המשק).   המאמר הנוכחי משקף צורך לבחון, כול תוכנית (אחת מהן חייבת להתבצע או/ו שתיהן, לפחות במשהו דומה, של שפיכת כסף בכמות מסיבית על הגופים הפיננסים) לכן נבין איך QE ו- Twist השפיעה על: מטבעות (דולר, שקל), סחורות (זהב, כסף, נכסי צאן ברזל), מדדי מניות.   מטבעות התנהגות המטבע הדולרי מול השקל היתה שונה בין תוכנית QE1 לתוכנית QE2. במהלך התוכנית הראשונה הדולר עלה וההיפך בתוכנית השנייה. יחד עם זאת ניתן לראות מחנה משותף אחד וחשוב במהלך שתיי התוכניות (באמצע התוכנית) הדולר מבצע ירידה חדה מאד כנגד השקל (כלומר התחזקות השקל) ומיד אחריה עליה חדה של הדולר, נכון יהיה לומר שישנן עוד סיבות אחרות (בתוכנית הראשונה הנגיד הישראלי קונה דולרים) אבל עדיין ישנה פה תופעה שחוזרת על עצמה.   אגב הדולר בעולם באותן תקופות נחלש, הריי זה ברור, הדפיסו הרבה מאד דולרים והזרימו אותם לשווקים. ככל ישי יותר ממשהו אזי ערכו יורד. בכל הקשור לתוכנית ה-Twist, הדולר מתחזק בעולם וגם בישראל, כבר לא מדפיסים כסף באותה הכמות.   סחורות : זהב וכסף (נכסי צאן ברזל) בנקודה זו יש להבין שצרכני הסחורות כגון: זהב, כסף נחושת ואחרים, הם לא רק התעשייה אלה גם הסוחרים והמשקיעים בבורסה, בזהב כ- 80% מהמסחר בזהב נעשה על ידי הסוחרים ולא על ידי התעשייה, וזו אחת הסיבות להתנהגות תנודתית מאד של שווי הזהב, בכסף כ-40% אפילו כ-50% מהמסחר נעשה על ידי התעשייה (היי-טק, תשתיות, חשמל, פלפונים).   המשקיעים קונים את הסחורות ממספר סיבות: האחת, עליית ערך כתוצאה משיפור הכלכלה (אם התעשייה זזה קדימה אזי הצריכה של סחורות אלו תעלה). השנייה, חשש מאינפלציה גבוהה כלומר שחיקת (ירידת) ערך המטבע ועליית מחירים. הסחורות בעיקר הזהב נרכשים על יד המשקיעים על מנת להגן על תיק ההשקעות מפני התפרצות אינפלציונית. כמו שאמרנו תוכנית הזרימה הרבה כסף (דולרים) לשווקים וערכו ירד בעולם ולכן חשש המשקיעים מאינפלציה גרם לעליית הזהב והכסף בעולם.   כפי שניתן להבין הורדת הריבית גרמה לעלייה של 18% בערך הזהב,
QE1 ל-36% ו-QE2 לעלייה של 12%.

מתחילת QE1עד לסיום QE2 הזהב עלה מ820 דולר ל1,503 דולר לאונקיה אחת, עליה של כ-82%
בערכו!! כלומר תשואה של 82% למשקיע באותה התקופה. אותה ההנהגות ניצפתה גם בערכו של
מתכת הכסף. אבל התנהגות הפוכה לחלוטין בתוכנית ה-TWIST, ירידה חדה בערכן של הסחורות (אגב מצביע גם הידרדרות
הכלכלה/תעשייה העולמית).   אחת המסקנות, אם תבוצע תוכנית QE3 (או דומה לה באירופה- כלומר הזרמה של כסף על הגופים הפיננסים) אנחנו נוכל להעריך מה יעשו הסחורות. יחד עם זאת בהשקעות העבר לא מצביע על הנעשה בעתיד אלה רק בהסתברות.   מדדים תחילה, יש לבחון את מדדי המניות בארץ אך חשוב לזכור כי, ישנה קורלציה גבוהה מאד (יותר מ95%) בין המדדים המובילים בארצות הברית לבין המדדים המובילים בארץ. במהלך QE1 השווקים בארץ עלו בצורה חדה מדד תל אביב 25 וגם מדדי איגרות החוב בדומה באופן לא מפתיע לארצות הברית.
ניתן להסביר זאת בצורה פשוטה המדינה קנתה את החובות של החברות וכך באופן חשבונאי פשוט שווי החברות עלה. יחד עם זאת ב-QE2 מדד תל-אביב 25 היה תנודתי ביותר אך לא חיובי (כמו שניתן לראות גם לא שלילי במיוחד) מדדי איגרות החוב שמרו על יציבות.   בשונה מישראל ארצות הברית במהלך QE2 המדדים עלו באופן חד ביותר (משבר החובות באירופה השפיע על השווקים
בישראל באופן חד יותר, שכן כ32% מהיצוא של ישראל הינו למדינות אירופה)   לסיום חייבים לדאוג לשינוי מהותי ואין להמשיך באותה הדרך, אני בימים מעורפלים אלו, לא יודע איזו מהתוכניות יחליטו לעשות ואם זה יהיה באירופה ו/או ארצות הברית (מאמין כי באירופה משהו בדומה ל-QEיעשה השאלה מתי). החשוב הוא לדעת על תוצאות והשלכות שיכולות להיות מכך ולפעול בהתאם. הגדלה או הקטנה של החשיפה ל: מטבע חוץ, סחורות (זהב כסף), מדדי מניות ואיגרות החוב בארץ ובעולם
כפי שציינתי בתחילת המאמר, העבר אינו יכול להצביע על העתיד, ולכן יש להמשיך לעקוב ולבחון כל שינוי בכלכלה העולמית כמובן להיעזר במנהל השקעות מקצועי ("כי כאשר חולים הולכים לרופא"). ניתן לפנות אלי ישירות למייל או דרך הבלוג.